איך נגן על הירקות שלנו מחרקים בלתי רצויים?

שימו לב לכותרת שבחרנו – לא במקרה הוספנו את המלים “בלתי רצויים”.

עבורנו, כמגדלי ירקות וצמחי מאכל בגישה אקולוגית, לא כל חרק נחשב אוטומטית כמזיק. 

למעשה, חלק גדול מהחרקים והיצורים החיים בגינה הם רצויים ונוכחותם עשויה להעיד דווקא על קיומה של מערכת אקולוגית מאוזנת וברת קיימא.

אם נדביר כנימות, אקריות, זחלים ושאר יצורים אנחנו גם נמנע מהטורפים הטבעיים שלהם (חיפושיות, צרעות טפיליות, ציפורים, גמלי שלמה וכו׳) להתבסס בגינה. לכן חשוב להימנע מהתערבות אגרסיבית מדי בגינה שלנו.

כדי להכיר טוב יותר את סוגי האורגניזמים ותרומתם לבריאותן של ערוגות הירק, מוזמנים להיכנס לפוסט שפרסמנו בעבר: מזיקים או שותפים טבעיים

מקווים שהקריאה תפתח את עיניכם ותעמיק את ההיכרות עם בעלי החיים שאמורים להיות חלק בלתי נפרד מכל גינה.

אבל לפעמים המזיקים באמת מזיקים!

לא מיד הכל מסתנכרן בגינה בצורה הרמונית ולפעמים השתילים הצעירים שהרגע שתלנו לא מצליחים לגדול מספיק מהר ולהתמודד עם שלל החרקים והזחלים שרואים בהם מעדן לא פחות מאיתנו. 

מקרה נפוץ בחורף הוא שאנו שותלים ירקות ממשפחת המצליבים (ברוקולי, כרוב, כרובית, קולורבי ועוד) בספטמבר/אוקטובר ובאותה תקופה פרפר לבנין הכרוב מתחיל בשיא פעילותו וכך הזחלים שהוא מטיל על השתילים הרכים מחסלים את השתילים בטרם יצליחו לגדול.

מקרה נפוץ בקיץ הוא הגעה של גלים של חגבים שתוקפים את כל השתילים הצעירים ויכולים לחסל אותם תוך יום-יומיים.

במקרים כאלו ננסה לעכב את התפשטות אותם יצורים בשביל לאפשר לירקות להגיע לגודל מספיק משמעותי כך שיוכלו להתמודד עם ״ביסים״ מזדמנים מהשותפים הטבעיים שלנו לגינה.

באופן כזה לא נפגע באף יצור נאפשר גם לטורפים הטבעיים שלהם (ציפורים וצרעות טפיליות) להגיע, להתבסס בגינה שלנו ולאזן את אוכלוסיית ״המזיקים״.

איך עושים זאת בפועל?

האפשרות הטובה ביותר – מניעה

כמו בכל מה שקשור לבריאות הגוף, הדרך הטובה ביותר לשמור על בריאות הגינה היא מניעה.

עיקר פעולות המניעה הן:

  1. פוליקולטורה – שתילה של מגוון רחב של ירקות כך ששום נזק לא הופך ל״מגפה״.
  2. תשתית טובה – תיחוח עמוק של האדמה לפני השתילה (לפחות לעומק של 30 ס״מ) והטמעה של כ 20 ליטר קומפוסט למטר רבוע. כך השתילים יוכלו לצמוח מהר ולהתחזק לפני הגעת ה״מזיקים״. 
  3. לשתול ״צמחי קרבן” רב שנתיים שיודעים למשוך את החרקים אליהם ביעילות מבלי לחטוף מהם מכה אנושה. בפוסט שפירסמנו בבלוג שלנו בעבר התייחסנו באריכות לאופן בו ניתן “לחסן את הגינה” באמצעות שימוש בצמחי קרבן ומושכי מאביקים.

אפשרות נוספת – עזרה ראשונה מיידית

יש מקרים בהם לא שתלנו צמחיה תומכת בשולי ערוגות הירק, או מצבים בהם יש חוסר באיזון אקולוגי באזור המקיף את הגינה, ואז צמחייה תומכת לא תוכל למנוע את התופעה מיד.

מצבים אלה קורים לעתים בגינות שנמצאות באזורים כפריים שיש בהם חקלאות קונבנציונלית. החקלאים שמשתמשים בחומרי הדברה בשדות מאלצים את החרקים להגיע דווקא לגינות שאינן מרוססות, וכך גינות הירק נפגעות שבעתיים.

במצבים אלה אנחנו ממליצים לנסות לרסס על הצמחים את החליטה שמרכיביה יפורטו מיד בהמשך.

חליטה זו תאפשר לנו להמשיך לגדל את הירקות באופן אורגני ואקולוגי, מבלי לפגוע ישירות בכלל היצורים שבמערכת אלא רק להרחיקם.

אופן ההכנה:

נרתיח 1 ליטר מים בסיר עם מכסה.

לאחר הרתיחה נקצוץ כ 4 שיני גדולות שום וכ 3 פלפלים חריפים מהסוג החריף ביותר שניתן להשיג, נוסיף אותם לסיר ונכסה, ונבשל למשך 10 דק׳.

*שימו לב: חשוב לפתוח את החלונות במטבח ובבית בזמן הבישול או אפילו עדיף לבשל על גזיה בחוץ.

לאחר 10 דק׳ נכבה את האש, נשאיר את הסיר מכוסה וניתן להכל להתקרר.

לאחר קירור נסנן החליטה היטב בנפה הכי דקה שיש לנו ונעביר לבקבוק עם פקק.

השימוש:

בעזרת מרסס ידני קטן או מרסס גינון של 5 ליטר, נרסס את הצמחים הפגועים או כצעד מניעתי את כל שתילי הירקות בערוגה.

נבצע את הפעולה אחת ליומיים-שלושה, במשך כשבועיים-שלושה.

נרסס את העלים מצידם העליון והתחתון.

חשוב!! לרסס עם כיוון הרוח, בעודנו עוטים ציוד מגן – מסיכת פנים ומשקפיים (מדובר בתרסיס פלפל!).

פעולה זאת תרחיק את כל היצורים מהשתילים ותאפשר להם לגדול, להתחזק ולהגיע למצב בו יוכלו להתמוד עם נוכחות היצורים בעצמם.

*שימו לב שאם אתם קוטפים ירקות מהגינה במשך תקופת הריסוס, דאגו לשטוף אותם היטב אלא אם אתם אוהבים אותם חריפים 🙂

מאחלים לכם המשך חורף גשום והמון בהצלחה עם גינות הירק שלכם!

(קרדיט לתמונות החרקים: עטרה הורוביץ)

רוצים לראות דוגמאות לגינות אקולוגיות? כנסו לתיק העבודות שלנו

רוצים גינה מזינה משלכם? דברו איתנו

מאחלים הצלחה והרבה סבלנות!

אולי יעניין אותך גם...

גינה מזינה סדנא

לא רוצים לפספס?

הירשמו לניוזלטר שלנו

כתבות עומק, סדנאות חדשות, דיווחים מהשטח והפתעות נוספות