השקיית גינת הירק

אחת השאלות שמגיעה אלינו שוב ושוב היא איך יודעים כמה ומתי להשקות את הירקות.

האמת היא שזאת שאלה קצת מורכבת ואין לה תשובה אחת וכמו ברוב השאלות, תשובתו של הגנן האקולוגי והפרמקלצ׳ר תהיה – ״זה תלוי״…

לכל ירק ולכל צמח יש את תנאי הגידול המדויקים עבורו, ותנאי השטח בכל גינה קצת שונים (עונות שנה, סוג קרקע, תנאי תאורה, חיפוי הקרע ועוד).

רוב ההבנה בנושא השקיה נרכשת הודות לעונה או שתיים של ניסוי, דיוק והתאמה והיכרות אינטימית עם גינתנו, אך עדיין ננסה לתת לכם כמה כללי אצבע והכוונות בנושא ההשקיה.

איזה חלק בצמח אנחנו משקים בכלל?

מאחר והחלק בצמח ששואב את המים לתוך הצמח הם השורשים – מטרתנו היא להשקות את האדמה, וספציפית את אזור בסיס הצמח אך לא רק! 

על מנת לגדול טוב ולהיות עצמאי צמח צריך מערכת שורשים ענפה ומתפרשת.

אם נשקה רק את הנקודה שבה הצמח שתול ונשאיר את האזור מסביב יבש, הצמח יתקשה לפתח מערכת שורשים רחבה וענפה וזה ישפיע ישירות על צמיחתו ותנובתו. לכן תמיד נשקה אזור רחב יחסית מסביב לצמח.

להשפריץ? להתיז? להציף? לטפטף?

השקיה בהמטרה עילית (באמצעות צינור גינה, מתז או ממטרה) יוצרת בזבוז של מים (בגלל אידוי), מעודדת התפתחות של פטריות עלים ורקבונות.

בימים של שמש חזקה עלול להיגרם נזק לעלים – טיפות המים שנשארות על העלה יוצרות אפקט דמוי זכוכית מגדלת, שמנקזת את קרני השמש לנקודה אחת ולגרום למעין כוויה בשטח העלים. לכן, שיטת ההשקיה המומלצת היא טפטוף.

איך פורסים את צנרת הטפטוף?

  • תכנון הגינה – בכל הנוגע לירקות, מומלץ להשתמש בצינור טפטוף 16 מ״מ, בו הטפטפות המובנות ממוקמות כל 30 ס״מ. יש לפרוס את הצינורות במרחקים של כ 20-30 ס"מ זה מזה, כך שנקבל הרוויה כמעט מלאה של שטח הערוגה. לדוגמה בערוגה ברוחב מטר אחד לרוב נפרוס ארבעה צינורות טפטוף. 
  • נקפיד לסיים כל צינור באביזר סופית או באזיקון ולא נסגור מעגל בין הצינורות, כדי שנוכל בנוחות להזיז ולהחזיר  את ההשקיה כל עונה, כאשר נידרש להכין את הערוגה מחדש לעונה הבאה.
  • חשוב לשים לב לסוג האדמה – אדמה חולית מצריכה השקיה רבה יותר לעומת אדמה חרסיתית כי היא מאפשרת למים לחלחל מהר יותר לעומק האדמה ומשאירה את החלק העליון יבש יותר. אם האדמה יחסית חולית כדאי להניח צינור טפטוף נוסף ולהקטין את המרווח בין צינורות הטפטוף. אם היא חרסיתית וכבדה אז כדאי לרווח בין צינורות הטפטוף לכ 30-35 ס״מ בין הצינורות.
  • כאשר נשתול את השתילים נשתדל למקם כמה שיותר קרוב לחור הטפטוף, כדי שהשתילים ייהנו מהמים באופן מיידי ומקסימלי.
  • אנחנו מאוד ממליצים לחפות את ערוגות הירק (ובכלל כל אזור בגינה), בחומר אורגני יבש ועשיר בפחמן. מניסיוננו החומר האידיאלי לחיפוי ערוגות הירק הוא קש של דגניים (חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון). ניתן לחפות גם עם עלים יבשים, רסק גזם ואפילו נייר משרדי גרוס אך הם פחות נוחים לשימוש ונותנים תוצאות פחות טובות בגידול מהקש.

איך יודעים כמה השקיה נחוצה?

ככלל בד״כ נשקה את גן הירק, מיד לאחר שתילתו כל יום כ 5-10 דק׳ (תלוי בסוג הקרקע) וככל שהצמחים יגדלו,  נגדיל את משך ההשקיה ונרווח בין ההשקיות (למשל יום כן-יום לא).

זהו כלל אצבע שיהיו לו הרבה יוצאים מן הכלל וכל גנן, אחרי תקופה מסוימת של טיפול בגינה האישית שלו, מתחיל לרכוש את הניסיון הדרוש לזיהוי כמות ההשקיה המדויקת דרושה לחלקה בה הוא מגדל, בהתאם לתנאי השטח והעונה. 

עד לרכישת הניסיון, כדאי לקחת בחשבון מספר פרמטרים שיכולים להשפיע על תדירות ההשקיה הנחוצה, שיעזרו לכם לדעת מתי וכמה להשקות את הגינה המזינה שלכם:

עונת השנה – הבדלים בין קיץ לחורף (עם תשומת לב לגלי חום פתאומיים שמגיעים בחורף ולהיפך). ברוב הגינות נוכל אף לסגור את ההשקיה למשך רוב החורף (במיוחד אם דאגנו לחפות את הערוגות).

תנאי תאורה – יש לזהות באיזה מפנה (צפוני/דרומי/מערבי/מזרחי) נמצאת הגינה והאם יש אלמנטים גדולים בקרבת מקום המצילים עליה (בניין או עץ גדול).

בהתאם לחשיפה לשמש נחליט האם להוסיף או להוריד השקיה. ככלל ירקות צריכים כ 5-7 שעות שמש ישירה ביום ובתנאים כאלו נדאג להשקות בשיא הקיץ כל יום כ 15-25 דק׳.

סוג הקרקע – כפי שציינו קודם – ההשקיה שלנו תשתנה בהתאם לסוג הקרקע. 

בקרקעות קלות/חוליות לרוב נרצה להשקות בתדירות גבוהה יותר – כל יום או יומיים ובשיא הקיץ ובקרקע חולית במיוחד אף פעמיים ביום. אך נפתח את ההשקיה למשך קצר יחסית – 7 עד 20 דק׳.

זאת מאחר ובקרקע חולית החלחול הוא מהיר ואין טעם להשקות משך זמן ארוך מדי כי רוב המים יברחו לאזורים עמוקים שהצמח אינו מגיע אליהם עדיין.

באדמות כבדות/חרסיתיות יותר נרצה לרווח בין השקיות – אחת ליומיים שלושה, אך נפתח את ההשקיה למשך זמן ארוך יותר כ 10-30 דק׳.

אלכס ובני מסבירים למשתתפי סדנת "גינה מזינה" כיצד להניח את צינורות ההשקיה בצורה נכונה. מוזמנים להירשם לאחת מהסדנאות שלנו? הירשמו כאן

חושים והיכרות

עם כל הכבוד לכללי אצבע ומספרים בסופו של דבר אין דבר שייתן לנו אינדיקציה מדויקת יותר לגבי השקיה, מאשר החושים שלנו.

לכן חשוב שלפני הכל נדע להסתכל על הצמחים ולזהות בזמן התחלה של נבילה, ונדע לגעת בקרקע ולזהות האם היא רוויה מדי או יבשה מדי. 

הבדיקה היא פשוטה למדי ונבצע אותה כ 5-7 שעות לאחר הפעם האחרונה שהשקנו. נכניס את האצבע לקרקע לעומק של כ 5-10 ס״מ, במספר נקודות, קרוב לצמח ורחוק ממנו.

ננסה לחוש האם הקרקע לחה, יבשה או בוצית. אם היא לחה משמע ההשקיה נאותה.

אם היא יבשה משמע אנחנו צריכים להשקות במשך זמן ארוך יותר או בתדירות גבוהה יותר. אם היא בוצית אנחנו כנראה משקים יותר מדי וכדאי להפחית את משך או תדירות ההשקיה.  

סימנים לעודף או לחוסר השקיה:

עודף השקיה –

מכיוון ששורשי הצמח זקוקים גם לחמצן ולא רק למים, יש להשקות במרווחים קבועים (למשל – פעם ביומיים) כדי לאפשר לצמח גם זמן שאין בו השקיה לשם הכנסת אוויר למערכת.

עודף השקיה יוצר מצב בו המים מרווים לחלוטין את הקרקע, מה שבתורו ממלא את חללי האוויר הקטנים בה ומוציא ממנה את החמצן.

זהו מצב לא רצוי שעלול לגרום לרקבון של השורשים ובסופו של דבר לפגיעה בכל הצמח.

לכן, כשמגדלים צמחים במצע מנותק (מכלים, אדניות וכדומה) חובה לדאוג לחורי ניקוז למניעת הצטברות של נוזלים בתחתית המיכל.

כשמשקים גינת חצר יש להקפיד לא להשקות יתר על המידה ותמיד לחוש את הצמח והקרקע. 

איך נדע אם השקינו יותר מדי?

  • נוכחות מוגברת של חשופיות, שבלולים וחלזונות
  • הצהבה של עלים (בניגוד למצב של יובש, אז העלים מקבלים גוון חום)
  • סימנים של ריקבון בבסיס הצמח
  • התפתחות פטריות ליד הגבעול או הגזע
  • היעדר פריחה בצמח שאמור לפרוח באותה תקופה

סימנים לחוסר בהשקיה:

  • קצות העלים מתייבשים והופכים חומים
  • רגישות מוגברת למזיקים
  • האטת הצימוח, תנובת ירק נמוכה יותר והקטנת העלווה
  • נשירה מואצת של פרחים 
  • שינוי בצבע עלי הצמח

מקווים שעשינו לכם סדר בנושא ההשקיה!

מאחלים לכם יישום קל ומועיל בגינה המזינה הביתית שלכם.

רוצים ללמוד עוד? תבדקו את הסדנאות הקרובות שלנו

רוצים לראות דוגמאות לגינות אקולוגיות? כנסו לתיק העבודות שלנו

רוצים גינה מזינה משלכם? דברו איתנו

מאחלים הצלחה והרבה סבלנות!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם...

גינה מזינה סדנא

לא רוצים לפספס?

הירשמו לניוזלטר שלנו

כתבות עומק, סדנאות חדשות, דיווחים מהשטח והפתעות נוספות