השקיית גינת הירק

אחת השאלות שמגיעה אלינו שוב ושוב היא איך יודעים כמה ומתי להשקות את הירקות?

האמת היא שזאת שאלה קצת מורכבת ואין לה תשובה אחת. כמו ברוב השאלות, תשובתו של הגנן האקולוגי תהיה – ״זה תלוי״…

לכל ירק ולכל צמח יש את תנאי הגידול המדויקים עבורו, ותנאי השטח בכל גינה קצת שונים (עונות שנה, סוג קרקע, תנאי תאורה, חיפוי הקרע ועוד).

את רוב ההבנה בנושא השקיה תרכשו הודות לעונה או שתיים של ניסוי וטעייה והיכרות אינטימית עם גינתכם. אך עדיין במאמר זה ננסה לתת לכם כמה כללי אצבע והכוונות.

איזה חלק בצמח אנחנו משקים בכלל?

החלק בצמח ששואב את המים הם השורשים ועל מנת לגדול טוב ולהיות עצמאי צמח צריך מערכת שורשים ענפה ומתפרשת. לכן אם נשקה רק את הנקודה שבה הצמח שתול ונשאיר את האזור מסביב יבש, הצמח יתקשה לפתח מערכת שורשים בריאה.

לכן מטרתנו היא להשקות כלל ערוגת הירק וליצור מצב בו כמעט ואין אזורים יבשים בתוך ערוגת הירק.  

צנוניות שנזרעו בצמוד לצינור הטפטוף.

האם לערפל, להתיז, להציף או לטפטף?

ככלל השקיה בהמטרה עילית (ערפול והתזה ע״י צינור גינה, מתז או ממטרה) היא אסטרטגיה בעייתית. זאת כי:

  1. זה גורם לבזבוז של גדול של מים (בגלל האידוי הרב)
  2. מעודד התפתחות של פטריות עלים ורקבונות בצמח בקיץ.
  3. מעודד נוכחות של חשופיות, שבלולים וחלזונות בחורף.
  4. טיפות המים שנשארות על העלה יוצרות אפקט דמוי זכוכית מגדלת, המנקז את קרני השמש ולגורם לכוויה בעלה.

לכן אנחנו ממליצים על להשקות את גינת הירק ע״י צנרת טפטוף המחוברת למערכת השקיה אוטומטית.

פריסת צנרת השקיה 16 מ״מ, טפטוף כל 30 ס״מ, באדנית ירקות על גג

איך פורסים את צנרת הטפטוף?

  • נשתמש בצינורות טפטוף 16 מ״מ, בהם הטפטפות מובנות, כל 30 ס״מ.
  • במקרה של מספר ערוגות, נפרוס בראש הערוגות צינור מוביל, עיוור-ללא טפטפות. תפקידו להוביל את המים לראש הערוגות ומשם נפרוס צינורות מחלקים בתוך כל ערוגה.
  • את הצינורות המחלקים, נפרוס במרחק של כ 20-30 ס”מ זה מזה. כך שנקבל הרוויה מלאה של שטח הערוגה.
  • בקרקע חולית יותר נצופף יותר בין הצינורות המחלקים בקרקע חרסיתית יותר נרווח ביניהם.
  • נסגור כל קצה צינור באביזר סופית או באזיקון ולא נסגור מעגל בין הצינורות! זה ייקל על הכנת הערוגה מחדש במעבר העונות.
  • חשוב מאוד להדק את צינורות ההשקיה עם יתדות ברזל ולא להתקמצן בהן!
צינור מוביל בראש הערוגה וממנו פיצול לתוך הערוגה, בה מתפרסים צינורות מחלקים.

מילה על חיפוי

אנחנו מאוד ממליצים לחפות את ערוגות הירק (ובכלל כל אזור בגינה), בחומר אורגני יבש ועשיר בפחמן. חיפוי ערוגת הירק יפחית משמעותית את כמות ותדירות ההשקיה, ישמור על טמפרטורה נוחה ועיקבית של הקרקע ויאריך את משך החיים של צנרת ההשקיה .

מניסיוננו החומר האידיאלי לחיפוי ערוגות הירק הוא קש של דגניים (חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון). אך ניתן לחפות גם עם בעלים יבשים, רסק גזם ואפילו נייר משרדי גרוס אך הם פחות נוחים לשימוש בערוגת ירק ונוטים לקבור את השתילים הצעירים.

שתילה בצמוד לצנרת ההשקיה בתוך ערוגה מחופה בקש.

איך יודעים כמה השקיה נחוצה?

משך ותדירות ההשקיה תלוי בארבעה פרמטרים עיקריים:

  • סוג הקרקע– האם נוטה להיות כבדה\חרסיתית או קלה\חולית?
  • העונה– קיץ או חורף?
  • תנאי תאורה- ככלל במפנה דרומי ומערבי נשקה יותר, במפנה צפוני ומזרחי נשקה פחות.
  • חיפוי- שכבת חיפוי של כ10-15 ס״מ תפחית את את צריכת ההשקיה בכ40-80 אחוז!

לאחר תקופה מסוימת של טיפול בגינה שלכם תתחילו לרכוש את הניסיון הדרוש לזיהוי כמות ההשקיה המדויקת הדרושה בגן הירק שלכם, בהתאם לתנאי השטח והעונה.

עד אז נוכל לתת לכם כמה כללי אצבע שיהיו רלוונטיים ברוב המקרים, כל עוד אתם משקים בצנרת טפטוף סטנדרטית:

  • מומלץ מאוד להשתמש במחשב השקיה אוטומטי (אנחנו ממליצים על מחשבי bic של חברת ברמד) ולא להסתמך על פתיחה וסגירה ידנית כל יום (ברגע מסוים אתם תשכחו..).
  • בד״כ לאחר שתילתה של ערוגת ירק נשקה אותה כל יום כ 5-10 דק׳. ככל שהצמחים יגדלו, נאריך את משך ההשקיה ונרווח בין ההשקיות (למשל 20 דקות, יום כן-יום לא).
  • בקרקעות קלות/חוליות נרצה להשקות כל יום או יומיים ובשיא הקיץ פעמיים ביום. אך נפתח את ההשקיה למשך קצר יחסית – 7 עד 20 דק׳.
  • באדמות כבדות/חרסיתיות יותר נרצה לרווח בין השקיות – אחת ליומיים שלושה, אך נפתח את ההשקיה למשך זמן ארוך יותר כ 15-40 דק׳.
  • את השינויים בתדירות ומשך ההשקיה נעשה בהלימה למראה הצמחים וללחות המורגשת בקרקע (תיגעו באדמה!)

חושים והיכרות

עם כל הכבוד לכללי אצבע ומספרים בסופו של דבר אין דבר שייתן לנו אינדיקציה מדויקת יותר לגבי השקיה, מאשר החושים שלנו.

לכן תמיד קודם כל נשתמש בחושים שלנו ובעזרתם נבצע בדיקה פשוטה למדי:

  • כ 5-7 שעות לאחר הפעם האחרונה שהשקינו, נכניס את האצבע לקרקע לעומק של כ 5-10 ס״מ, במספר נקודות, קרוב לצמח ורחוק ממנו.
  • ננסה לחוש האם הקרקע לחה, יבשה או בוצית. לחה משמע ההשקיה נאותה. יבשה משמע ההשקיה לא מספקת. בוצית משמע ההשקיה תדירהֿֿ/ארוכה מדי.
אלכס ובני מסבירים למשתתפי סדנת “גינה מזינה” כיצד להניח את צינורות ההשקיה בצורה נכונה.

סימנים לעודף או לחוסר השקיה

 

איך נדע אם השקינו יותר מדי?

  • נוכחות מוגברת של חשופיות, שבלולים וחלזונות
  • הצהבה של עלים (בניגוד למצב של יובש, אז העלים מקבלים גוון חום)
  • סימנים של ריקבון חום בבסיס הצמח
  • התפתחות פטריות בבסיס הגבעול הראשי.
  • היעדר פריחה בצמח שאמור לפרוח באותה תקופה.

סימנים לחוסר בהשקיה:

  • עלים מאוד רפויים ודקיקים, בעלי מראה מרוקן.
  • קצות העלים מתייבשים והופכים חומים
  • העלים מנסים להפחית שטח פנים ע״י התקרזלות פנימה או החוצה ויצירת עלים קטנים.
  • פריחה מוגברת 

מקווים שעשינו לכם סדר בנושא ההשקיה!

מאחלים לכם יישום קל ומועיל בגינה המזינה הביתית שלכם.

רוצים לראות דוגמאות לגינות אקולוגיות? כנסו לתיק העבודות שלנו

רוצים גינה מזינה משלכם? דברו איתנו

מאחלים הצלחה והרבה סבלנות!

אולי יעניין אותך גם...

גינה מזינה סדנא

לא רוצים לפספס?

הירשמו לניוזלטר שלנו

כתבות עומק, סדנאות חדשות, דיווחים מהשטח והפתעות נוספות